דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

בס"ד

כ"ח סיון תשע"א

30/6/2011

‏

מלב אל לב

שמשון יקירי!

לא היה לי די זמן להכיר אותך לעומק, ליהנות מחברותנו האמיצה, להיפרד כפי

שרצינו.

דרכינו – היו נפרדות, מחשבותינו - היו שונות, אבל זה קרה לדעתי רק משום

שלא הכרנו זה את זה מקרוב.

שמשון – שם שמסמל גבורה.

צור – שם שמסמל איתנות, חוזק, עוצמה, ואמנם מי שהכיר את דרכך בחיים

יודע שבנית את עצמך, תרתי משמע, בעשר אצבעותיך. באמונה ובנחישות צמחת

והגעת להיות אחד מבניה ובוניה של ארצנו היקרה.

גבורתך ועוצמתך ניכרו עוד יותר מאז שהתחלת לטפל במחלתך. כל מי שפגש

אותך ושוחח אתך היה נפעם מעוצמת המאבק שלך במחלה, ומגודל האופטימיות

ששידרת לכל הסובבים אותך. אלה אשר רצו לחזק ולעודד אותך, יצאו ממך

מחוזקים ומעודדים.

למרות הטיפולים הקשים שעברת, המשכת לפקוד את העירייה, להשתתף

בישיבותיה ולהיות שותף להחלטות חשובות ביותר.

שליח ציבור אמיתי המעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנוחות האישית שלו

אפילו אם היא לגיטימית ביותר.

חז"ל אומרים: כשכורתים אילן שעושה פרי קולו הולך מסוף העולם ועד סופו. כל

הטבע, כל היקום מצטער על פריחה שנקטפה. קל וחומר כשנקטף אדם באמצע

שנותיו, בשיא עשייתו האישית והציבורית, קולות הצער בוודאי הולכים מסוף

העולם ועד סופו.