דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

106 / 176

דני בר־מעוז 106
למושב ולהפתעתו מצא את שמשון עורך מדידות לדלת הכניסה, ומורה לקבלן
כלשהו שהביא עמו, לפרק את המשקוף.
"לא האמנתי למראה עיניי", יספר מוטי לימים, "שמשון נהג במקום כבשלו".
לא חלפו ימים רבים ועץ מגולף יפהפה עיטר את דלת הכניסה לבית־הכנסת.
מוטי, שחשש פן לא יצליח לעמוד בהוצאה הנכבדה והבלתי־צפויה שהייתה
כרוכה בשינוי, עוד ניסה למחות, אבל שמשון הרגיעו: לא מדובר בחוב, אלא
בתרומה. סופו של עניין, שגם הדלתות הפנימיות של בית־הכנסת נעשו
בהשראתה של דלת הכניסה המחודשת, מעשה ידיו של שמשון להתפאר.
כנהוג בבניית בתי־כנסת, ביקש מוטי לציין את שמו של שמשון על לוח
התורמים, אך זה האחרון התנגד — כה אופייני לשתלטן הנדיב, להעניק שלא
על־מנת לקבל פרס.
הדחף הבלתי־נשלט של שמשון להתערב בחיי מכריו הקרובים ללבו כמעט
העלה על שרטון את הקשר בין שני הגיסים – שמשון צור וישראל רואי, בעלה
של המאה הקודמת היו כתאומים 80־של מזל אחותה של שולה, שבשנות ה
סיאמיים.
בעת ההיא התגוררו שתי המשפחות בבית משותף ברחוב שטיינברג שבשכונת
דניה, ומשם עקרו ועברו להתגורר בבית משותף ברחוב ההגנה. לאחר שנים
דלת בית־הכנסת במושב אחיעזר