

דני בר־מעוז
60
כבד את אביך ואת אמך
אביו של שמשון לא דיקדק בגינוני
לבוש: לצאת מהבית והנעליים בידו
ולנעול אותן באוטובוס, היה בעיניו
מעשה של מה־בכך. העניבה שענב
נקשרה לא־אחת בעקמימות גלויה
לעין, וכפתורי חולצתו נרכסו לאפעם
בחוסר התאמה. שמשון, השרמנטי
למהדרין, עמד על התופעה הזו,
ולפיכך נהג לקנות לאביו חליפת
בגדים לקראת כל אירוע הממשמש
ובא, ואף טרח לבוא ולהלבישו במו
ידיו, שמא יופיע האב באירוע שלא
"כיאה למשפחת צור".
השאיפה לאחד את בני משפחתו ולקשור אותם להוריו הניעה את שמשון
להנהיג מסורת רבת־שנים: לפקוד את ביתם בכפר גבירול מדי שבת ובכל חג.
לתשומת־לב דומה זכתה חנה, אמהּ של שולה, שחתנהּ נהג בה כפי שנהג
באמו.
שמשון ואביו
חיו. מימין: אשר, שמשון ואבשלום
ֶ
שמשון עם א