89 / 176
89
דרך שמשון צור
כאשר נקלע לשוק עממי באלבניה, והחברים קנו באחד הדוכנים סכין למזכרת
– שמשון רכש את כל תצוגת הסכינים של הסוחרת המופתעת.
לעתים נשזר בעצם מעשה הקנייה המופרזת גם רצון בלתי־פוסק לעשות
צדקה וחסד עם נזקקים. במהלך טיול בקובה עם חבריו איציק צומן ומוטי מגער,
עצר ליד ילד מקומי המוכר אננס ובננות מתוך ארגז הקשור לאופניו. שמשון שאל
לשווי הסחורה כולה. הילד קימט את המצח בניסיון לתרגם את הפזו הקובני
דולר — סכום עתק במושגים קובניים
3
לדולר אמריקאי, ולבסוף הציע בהיסוס
דולר מכיסו תוך שהוא
5
לפירות שהיו ברשותו. שמשון לא היסס, שלף שטר של
רומז לילד לשמור לעצמו את העודף. הילד המופתע נטל את השטר, השאיר את
האופניים עם ארגז הפירות ונמלט מהמקום, שמא יתחרט התייר המוזר. לא בכל
יום מזדמן לו להרוויח את שכר יום עבודתו ברגע אחד.
גחמה של רגע? לא ולא! למחרת פגש בילדה מקומית, שמכרה מנגו מתוך שני
ארגזי קרטון שהיו מונחים למרגלותיה. שמשון עצר ליד הקובנית הצעירה, שאל
למחיר הפרי, ומשנענה קנה את שני הקרטונים, העמיסם על הרכב השכור שבו
נסעו התיירים העליזים, והחבורה המשיכה בדרכה. הריח העז של המנגו טרד את
מנוחתו של צומן:
טיול עם חברים בקובה: מוטי, שמשון ואיציק צומן