

דני בר־מעוז
94
באמצעותם את החברה שבבעלותו בקרב בני עדתו. הוא יצר קשר עם מוטי,
שאותו לא הכיר, וזה הציע לשמשון לבוא אליו כדי לסכם את העִסקה. שמשון
סבר שעל מוטי לבוא אליו, שהרי הוא זה שמתכוון להוציא מכיסו סכום נכבד
על הרכישה. אלא שמוטי חשד במהימנות הדובר, סירב לבוא, ובקוצר־רוח
טרק את הטלפון. מכאן ואילך התגלגל האירוע שלא כמצופה מהאגו התימני
המצוי. שמשון מחל על כבודו, התקשר בשנית, נזף במוטי על טריקת הטלפון,
ובתוך כך הבין מוטי לראשונה שבן־שיחו הוא תימני. הפעם היה זה תורו של
מוטי, שבעת ההיא כיהן כמזכ"ל המושבים של "הפועל המזרחי", למחול על
כבודו, ובו ביום הוא ניאות להיפגש עם שמשון ברחובות. על פגישה זו הוא
מספר:
הגעתי למשרדו שברחוב יעקב, והנה יוצא לקראתי איש גבה־קומה שחיבק
אותי בחום כאילו אנו מכירים מזה שנים רבות, ואומר לי בביטחון מופגן:
"הייתי בטוח שתבוא, מי לא מגיע אליי?"
חיש מהר מצא מוטי את עצמו באחת ממסעדות שעריים, ופגישה שתוכננה
לשעה קלה התארכה לארוחה בת ארבע שעות תמימות.
"חשבתי שאתה מסתלבט עליי, רוצה לקנות כמה דיוואנים ועוד להטריח אותי
לבוא לרחובות", כך הסביר מוטי למארחו את פשר הטריקה.
אך בזאת לא תמו ההפתעות: בעודם סועדים את לבם הציע שמשון לחברו
הטרי להצטרף אליו לטיול בסיציליה, לשם תיכנן לצאת יחד עם מספר זוגות
חברים. מוטי חשד שההצעה באה מתוך נימוס גרידא, וסירב. הוא עדיין לא עמד
על טיבו של שמשון, הטווה ממבט ראשון את קשריו החברתיים עם אלה הנוגעים
ללבו. אך שמשון לא הרפה. למחרת התקשר ושב להפציר במוטי להצטרף לטיול.
מוטי נועץ באשתו יעל, והביע באוזניה את התרשמותו מהאיש שהכיר:
"קצת מג'נון, מיוחד, שונה מהאחרים אבל מסקרן".
השניים החליטו להיגרר להרפתקה, ובמהלכה הסתבר לשמשון כי חושיו לא
בגדו בו: הוא מצא במוטי בחור כלבבו, שופע חוש הומור ובעל קסם רב. ולאחר
הטיול, איך לא? שמשון הזמין את הזוג מגער לבלות שבת בביתו, ועם הזמן גם
בני המשפחות נקשרו אלה באלה בקשר אמיץ ורב־שנים.
וחבר מביא חבר: ההיכרות עם מוטי, המקושר בטבורו לרבים מבני־תימן,