דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

דני בר־מעוז

נפשות

במחנה עין שמר, גם כאן הצטופפו בני משפחה רבים יחדיו – לעתים

באוהל אחד.

מעברת רחובות על שלושת מחנותיה, א׳ ב׳ וג׳, הוקמה על הדרך המובילה

ליבנה, בשטח המשתרע בין בית־החרושת ״יפאורה״ לשעבר ובין תחנת מכבי־

האש דהיום. תושבי המעברה נדרשו להתקיים כרשות מקומית עצמאית, והם

ידעו סבל רב וחיו בתחושת קיפוח מתמדת. ההזנחה והעזובה זעקו לעין: תנאי

דיור ירודים, מערכת חינוך ללא אמצעים ראויים, תנאי תברואה קשים שתחלואה

גבוהה בעקבותיהם, ומעל לכל — תחושה של חוסר תוחלת ושל ניתוק מהעולם

שבחוץ. לא זו בלבד, אלא שהחברה ההטרוגנית במעברה התאפיינה מראשיתה

בפילוג פנימי ובחשדנות הדדית. הוועד לא הצליח לגבות מסים מהתושבים

כך שנבצר ממנו למלא את צורכיהם הבסיסיים ביותר, והסיוע הממשלתי היה

בבחינת הקומץ שאינו משביע את הארי.

מעברת רחובות