17 / 176
17
דרך שמשון צור
וחנה נהגה להפקיד את שלמה, בנה הבכור, בידי השכנה הערבייה כאשר יצאה
לעיסוקיה בעיר.
שולה קיבלה בלידתה את השם סוליקה (סול), על־שם הצדקת יפת־התואר
מטנג'יר, שבן המלך חשק בה וביקש שתתאסלם על־מנת שיוכל לשאת אותה
לאישה. סוליקה סירבה, קידשה שם־שמים ברבים, והוצאה להורג בפקודת המלך
ּעיר, ליד קברותיהם של
ָ
. היא הובאה למנוחת עולמים ב
1834
בעיר פאס בשנת
שניים מחשובי הרבנים במרוקו: הרב יהודה בן עטר והרב אבנר הצרפתי. רבים
נוהגים לפקוד את קברה, ואף שמשון ושולה ביקרו במקום כאשר לימים ערכו
טיול שורשים במרוקו.
שולההפעוטהלאהספיקהלהתבשםבקסמיהשלמרוקו האקזוטית, וכשמלאו
לה שבועיים ימים החליטו הוריה לעלות לארץ־ישראל. בסיוע פעילי הסוכנות
היהודית עברו ההורים ושני ילדיהם, שלמה ושולה, למחנה עלייה בקזבלנקה.
לאחר כשלושה חודשים הפליגו למרסיי שבצרפת, בתום שהייה קצרה במחנה
עולים של הסוכנות הפליגו שוב, ובערב יום כיפור תשט"ו הגיעה המשפחה
לנמל חיפה. בו ביום הוסעו העולים החדשים במשאית אל מעברת קוביבה
ורזזת, עיר הולדתה של שולה