142 / 176
דני בר־מעוז
142
האירוע החגיגי התקיים באולם "שמיים כחולים", ובמהלכו הכריז ראש־העיר
רחמים מלול על החלטת ועדת השמות העירונית, להנציח את זִכרו של שמשון,
ולקרוא על שמו את אחד מרחובות העיר.
מן המפורסמות שאינן זקוקות לראיה היא מידת הכנסת האורחים שכה
איפיינה את שמשון, וכבר עמדנו בהרחבה על מעלתו זו. גם היום לא ננעלו
דלתות בית הנדיב, והן פתוחות לרווחה כבימים עברו. כך למשל בניו גיא ומור,
יחד עם חברים, מתכנסים מדי שבוע בבית המשפחה ללמוד תורה בחברותא.
שולה פתחה את ביתה גם בפני "קולנוע סלון", מיזם חדש של מארגנות
. ב"קולנוע סלון"
2004
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים הנערך ברחובות משנת
צפו עשרות אורחות בשני סרטים קצרים פרי עבודתן של נשים יוצרות, ובסופם
נערך רב־שיח בין הצופות.
מרים חלפון, אחת מבאות האירוע, התבוננה באורחות הממלאות את הבית
ומילמלה בינה לבין עצמה:
"בבית הזה שורה השכינה".
על המידה הנעלה הזו של בני־הזוג צור כתב חברם הטוב ישראל עדני:
באדמה אתה, ועל האדמה הותרת,
ה משכנותיך, מתירה דלתות ביתך.
ָ
בונ
רעיה שולה המוציאה מטוב ידיה,
לאלה ששיחרו אל תוך חומותיה.
דרך שמשון צור
שמו של שמשון הונצח ברחוב המשתלב באחד מעורקי התחבורה החדשים
בעיר, שעתיד להיסלל כרחוב דו־מסלולי העוקף את רחובות מדרום. החלטת
מועצת העיר על ההנצחה לא הייתה פשוטה כלל ועיקר: תקנות העיר אינן
מאפשרות לקרוא רחובות על שמות אישים בטרם חלפו שנתיים מיום מותם.
מתוך הכרת פועלו של מי שכיהן כחבר במועצת העיר, שינו את הכלל באופן
חד־פעמי.