140 / 176
דני בר־מעוז
140
לא בכדי נושא חדר ההספדים כיום את שמו של שמשון צור.
במהלך ימי האבל הגתה המשפחה גם את רעיון הסיוע למשפחות אבלות
מעוטות יכולת, המתקשות לשאת בעול הכלכלי של ימי ה"שבעה". כידוע,
רבים נוהגים להקים אוהל אבלים לימי ה"שבעה" ואף ליום השלושים, מה
שכרוך בציוד רב לתפעול המקום ולהגשת כיבוד למנחמים הרבים הפוקדים את
המשפחה האבלה. בני משפחת צור עמדו על ההוצאה הגדולה המוטלת על עמך
ישראל בימי אבל, ולפיכך נמנו וגמרו לרכוש אוהלים, שולחנות, כיסאות, תאורה,
מערכות קירור וחימום וציוד נלווה לקיום סעודות המוניות, שיעמדו לרשותם
של מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. כל אלה משמשים היום כגמ"ח "חסדי
שמשון", העומד לטובת הציבור חינם אין־כסף.
הקשר המתמשך של בני משפחת צור עם עמותת "קרן", הפועלת מטעם אגף
השיקום במשרד הרווחה, הוא דוגמה מובהקת לשמירה על מורשת שמשון.
עמותה זו דואגת לאבחון ולשיקום תעסוקתי של אנשים בעלי צרכים מיוחדים,
ושמשון תמך באחד ממרכזיה: מפעל מוגן, המשמש כמקום עבודה לעשרות
אנשים ופועל באזור התעשייה הסמוך לשכונת קריית משה.
לאחר פטירתו הזמינה העמותה את בני המשפחה לביקור, להראות להם את המפעל
ולהודות להם על תרומת יקירם למקום. שולה התרשמה ממצבו העלוב של חדר־
האוכל, ועלתה בה המחשבה, כי שמשון היה בוודאי לוקח על עצמו את שיפוצו.
חסדי שמשון