22 / 176
דני בר־מעוז
22
שטח הפקר בלב מדינת ישראל
—
קוביבה
"קוביבה" בשפה הערבית משמעהּ כיפה קטנה, והיא מציינת את כיפת הקבר
של הקדוש המוסלמי נבי גנדה (הנביא גד), הנמצא על גבעה המתנשאת מעל
הכפר. במלחמת העצמאות התגלה המקום כאגוז קשה לפיצוח, ורק לאחר כמה
של חטיבת "גבעתי" לכבוש את הכפר.
52
ניסיונות הצליח גדוד
באותם ימים, עוד בטרם נדמו רעמי התותחים, נדרשו מנהיגי היישוב למצוא
פתרון מגורים להמוני עולים חדשים שהגיעו ארצה. הפתרון המיידי והזול נמצא
בכפרים הערביים הנטושים, אשר באִכלוסם הושגה מטרה חשובה נוספת: לבסס
רצף של יישובים יהודיים בשטחים שהתרוקנו מתושביהם הערבים. וכך, הכפר
הערבי הנטוש קוביבה, שממערב לעיר רחובות, היה אחד ממאות הכפרים הריקים
שבהם התבססו עולים חדשים בעשור הראשון להקמת המדינה.
השתכנו בקוביבה עולים חדשים, רובם יוצאי בולגריה,
1949
בשנת
הם יצאו
1952
שהתארגנו יחד לגרעין לקראת הקמת מושב עובדים. בשנת
והקימו את כפר הנגיד שממערב לרחובות, ובלכתם נטלו אתם מקוביבה מכל
הבא ליד: דלתות, חלונות, מקלחות, ברזים, צינורות וכיוצא באלה. בכפר נותרו
קבר הנביא גד בקוביבה