דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

דני בר־מעוז

בשנותיו הראשונות לא נשא כפר גבירול זהות מוניציפאלית ברורה: מחד גיסא

הוא לא היה חלק מהעיר רחובות, ומאידך גיסא הרשויות הממלכתיות לא עשו די

כדי לבסס אותו כיישוב של קבע. ימים רבים יחלפו עד אשר יסופח הכפר לשטח

המוניציפאלי של עיר המדע וההדר. ובינתיים, המקום היה לתושביו מֵעֵין תחנת

ביניים בין מעברה לשיכון חדש שייבנה עבורם – כך על כל פנים הבטיחו ראשי

היישוב. הנהירה ההמונית לכפר הניעה את הסוכנות היהודית לבנות בו שכונת

צריפים למען אלה שלא שפר עליהם מזלם להשתכן בבית ערבי נטוש. אולם

חדשים לבקרים היו הצריפים למאכולת אש, ולעתים אף נספו בהם תושביהם.

מציאות חיים זו דירבנה את מכלוף, אביה של שולה, לנטוש את הצריף שבו

התגוררו ולמצוא לעצמם שיכון ראוי ממנו.

"לפני שהילדים יישרפו", טען בחרדה.

עתה עברה המשפחה לבית ערבי נטוש, ולאחר ארבע שנים, בתמורה לפינוי,

קיבלה בית חדש שנבנה על־ידי חברת "שיכון עובדים".

ת של פעם

דו

ילדותו של שמשון עברה אם־כן בעיקר בכפר גבירול: שנה בגן־הילדים, שמונה

נות

שנים בבית־הספר היסודי "מורשת", ושלוש שנים בבית־הספר החקלאי בכּ

בית־הספר היסודי שבו למד שמשון