דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

114 / 176

דני בר־מעוז 114
שמשון חבר לעוזי סלנט ויחד הקימו את הרשימה "מפנה 2008 בשנת
לרחובות", שהתמודדה בבחירות למועצה ולראשות העיר. הרשימה זכתה בשני
מנדטים, שמשון ועוזי נכנסו למועצת העיר, והשניים שימשו בה כאופוזיציה
לקואליציה בראשותו של ראש־העיר רחמים מלול. לא ארכו הימים, והיחסים
עם עוזי עלו על שרטון.
"לו היו מערבים אותי מלכתחילה בקשר הפוליטי שנרקם ביניהם, הייתי מציע
להם שיעשו מראש הסכם גירושין", אומר פרופסור אוריאל צור, מדען במכון
ר לעוזי ולשמשון והוא מתנדב לשפוך ַ ב ָ ויצמן ומומחה בתחום הביו־כימיה, שח
אור על טיב היחסים בין שני האישים הפוליטיים, ועל חוסר התוחלת בקשר
שנרקם ביניהם.
לדבריו, שני האישים מוכשרים, בעלי ניסיון עסקי רב ושניהם באו מאותו עולם
של דת ומסורת, אך מלבד זאת, המפריד ביניהם היה רב מן המשותף. המנהיגות
של עוזי הריכוזי התאפיינה בשתלטנות כוחנית ובהתנשאות על הסובבים אותו,
ואילו שמשון, שערש הולדתו בקוביבה, ניחן באינטליגנציה רגשית גבוהה, שבאה
ּחיבוק, במאור הפנים, ובאווירת ה"עמך" שהשרה על הבאים בדלת ַ לידי ביטוי ב
אמותיו. שמשון התנשא בגובהו על סביבותיו, אך בדמו ובנשמתו היה כאחד העם.
בנצי שרעבי יודע לספר, כי בעת מסע הבחירות בעיר, ועוד בטרם חבר לרחמים
מלול, הוא קיבל מאנשיו של עוזי סלנט הצעה לשמש כמספר שתיים ברשימתם,
וזאת כאשר לשמשון היה ברור שמקום זה מובטח לו. התנהלות מניפולטיבית
זו הייתה זרה לערך החבֵרוּת המקודש בעיניו, והיא שסללה את הדרך לפרידה
מעוזי. לאחר הבחירות נטש שמשון את ספסלי האופוזיציה המשמימים וחסרי־
המעש, הצטרף כסיעת יחיד לקואליציה, ובה מצא כר פעולה נרחב לתרומה
מניסיונו לפיתוחה של העיר.
בעיני עמיתיו הפוליטיקאים הצטייר שמשון לא כאיש של במות, טקסים
ע ַ ומיקרופונים, אלא כ"איש של ועדות" — המקום שבו נופלות ההכרעות. נֶג
העסקנות לא דבק בו. העבודה והמעשה הפשוט היו חשובים בעיניו לאין־ערוך
ממילים, מנאומים חוצבי להבות ומפטפטת מייגעת. הואיל ולא היה שני לו
ופינוי בינוי – תוכנית מִתאר לחיזוק 38 בניסיון הבנייה, הוא החזיק בתיק תמ"א
מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. לרוע המזל, איש המעשה ובעל החזון נפטר
בטרם עת, ולא היה סיפק בידו להטביע את חותמו על תחום חיוני זה הנוגע
לחיי אדם.