דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

116 / 176

דני בר־מעוז 116
מודיע נפגעים
מעת ששמשון חש כי עשה לביתו וביסס את עסקיו, הוא פנה לעיסוקים חדשים
שמילאו את שעות הפנאי שלו. בילוי בחיק המשפחה ובמחיצת נכדיו, הנולדים
בזה אחר זה, היה לו כתיקון לאותן שנים, שבהן עשה לילות כימים ומיעט ללוות
את גידולם של גיא ודנה. שיעורי תורה במפגשי תכזינה, לצד ספורט אתגרי
דוגמת טיולי ג'יפים בשטח, שיט בסירות־מירוץ ובאופנועי־ים, וטיולים רבים
בארץ ובחו"ל במחיצת חבריו, הפכו לשגרת חייו.
אך בכל אלה לא היה די כדי למלא את נפשו, הכמהה להתנדב ולתרום
לחברה, והוא הלך והתנדב לתפקיד מודיע נפגעים בקצין העיר רחובות. את
תקופת החניכה בתפקיד רגיש זה עבר אצל חברו הטוב עמנואל משולם, מודיע
נפגעים ותיק, שכזכור הוא המוהל שמל את נכדיו של שמשון. עתה מצא שמשון
את עצמו מתדפק על דלתותיהם של בני משפחות שכולות ומביא להם את
בשורת איוב, חווה את זעקות השבר, פוקח שבע עיניים להשגיח שאיש מבני
תֵּר את החזק שבהם ומתאם אתו את סידורי ַ המשפחה לא יזיק לעצמו, מא
הלוויה הצבאית.
שמשון בטקס קבלת דרגות באולם הישיבות של עיריית רחובות