דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

124 / 176

דני בר־מעוז 124
דוד חיון, נהג מונית פריסאי שעמד לרשות בני־הזוג צור בעיר האורות, הלך
שבי אחר שמשון והדביק לו את התואר "גנרל". הנהג החייכן התפעל מנוכחותו
הכובשת של הצבר התימני, ומהידע שגילה בכל נושא ששוחחו עליו. מדי בוקר
פקד את בית־החולים או את בית־המלון שבו שמשון התאכסן, וסלסילת פירות
בידיו. באוזני גיא מתאר חיון את הקשר שנוצר עם אביו:
כנהג מונית בפריס פגשתי מאות ישראלים. ההיכרות שלי אתם הסתכמה
בשלום, שלום, ולאחר שבוע שכחתי את שמותיהם. אבל הקשר עם אביך
טילטל אותי טלטלה שקשה לי להסביר אותה.
גם אחותו של דוד, אורלי, נמנתה עם המסייעים. בימים הראשונים לשהותם של
בני־הזוג צור בפריס היא שימשה כדוברת של המשפחה מול הרופאים, והדריכה
את שולה במסלולי הנסיעה לבית־החולים ולבתי־המלון. אורלי ביקרה את שולה
ושמשון שלוש פעמים בשבוע, דאגה שיקבלו מזון כשר ומילאה את כל מבוקשם.
הקשר עם משפחת חיון השתרש גם בארץ: אריה, אחיו של דוד המתגורר
ביישוב בית־אריה, הנציח את שמשון בלוח־זיכרון של בית־הכנסת המקומי.
דוד חיון, נהג המונית (ראשון משמאל)