דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

69 / 176

69 דרך שמשון צור
זו הייתה דרכו: לא להפנים רגשות,
לגלות אותם ללא כל בושה, לאהוב
עד הסוף! ולראיה, כשם שנהג בדנה
בתו כך גם נהג ביעל כלתו, אשת גיא,
שהייתה לו כבת לכל דבר ועניין.
לדעת ָ "...כשהייתי בהריון ביקשתּ
כל פרט ... וגם לא שכחת לנשק את
לחיי ואת בטני בכל פעם שנכנסתי
לביתך", כתבה יעל בדברי ההספד על
חמיהּ.
יעל גדלה והתחנכה בבית דתי
למהדרין, ומחוות גופניות חמימות
של מכריה, ושמשון ביניהם, הביכו
אותה. הכלה הצעירה לא מחתה, אך
התקוממה בלבהּ פנימה על היחס
האבהי חסר־המעצורים ששמשון
הרעיף עליה. עוד בטרם התייתמה יעל מהוריה הוא התעקש שאת השבתות
יעשו היא וגיא בביתו, ורצונו לא היה נתון לפשרה. קסם לו שיעל הדתייה,
האמונה על ההכנות המדוקדקות לקראת השבת, תבלה במחיצתו, והוא התעלם
לחלוטין מהמחויבות שלה גם כלפי הוריה.
"רק לאחר מותו הבנתי את המקום האמיתי והחם שממנו בא היחס העוטף
באהבה והשופע חיבוקים ונשיקות", מסבירה יעל, ואינה מהססת להוסיף, "כיום
אני חשה בחסרונו כמו בחסרונם של הוריי האהובים".
שמשון הביע חום ואהבה גם כלפי האחיינים של רעייתו שולה, מהקטן ועד
לגדול שבהם. האחיין רונן הדר הגיע לחופשה בארץ משהות ארוכה בדנמרק יחד
עם חמישה מחבריו הדנים. באותם ימים החלה מתקפת טילים על העיר חיפה,
מקום מגוריהם של הוריו. שמשון הציע לארח את האחיין ואת חמשת חבריו בבית
משפחת צור עד יעבור זעם, וכך היה. השישה שהו בבית המשפחה במשך שבוע
ימים בתנאים של פנסיון מלא ומפנק, שכלל ארוחות ושירותי כביסה לכל החברים.
אחיין נוסף שנהנה מחיזוריו של שמשון הוא ניר רואי, אשר בילה הרבה בבית
קיבל ערכת שתילה 5־ משפחת צור בימי ילדותו. ביום בהיר אחד הילד הקטן בן ה
שמשון עם הכלה יעל, אשת הבן גיא