

דני בר־מעוז
74
גם אחד מבני־זוגה של עידן נאלץ לעמוד במבחן הביקורת השמרנית של שמשון:
קעקוע שהתנוסס לאורך זרוע יד ימינו זיכה אותו בחותמת הרשמית: "נפסל!"
זו הייתה תכונה דומיננטית אצל שמשון: להתאהב או לפסול במבט ראשון.
פעמים רבות צדק באבחנותיו האינטואיטיביות, אך לעתים שגה, ומעת ששגה,
לא התבייש לשנות את יחסו אל ה"נפסל" מקצה אל קצה ולאמצו ללבו.
שמשון גילה מעורבות פעילה בקשרים הרומנטיים של בנותיו. כך למשל,
כאשר שם לב למריבות תכופות בין עידן ובין אחד מחבריה, לא היסס להיכנס
כמגשר ביניהם:
"במקום לריב, שבו ותדברו!"
דאגתו לעתיד הזוגיות של ילדיו הביאה אותו לא־פעם לנשיאת הרצאות
חוצבות להבות בפניהם, ובהן הביע את דעתו הנחרצת בעניין. שמשון לא ייחס
חשיבות למוצאם העדתי או למצבם הכלכלי של בני־הזוג, וקיבל בהבנה חסרונות
שהם בטבע האדם.
שמשון חינך את ילדיו לעבודה קשה. "מאן שאג'י לאגי" – "מי שמתאמץ
נתה באוזניו
ָ
ומשקיע – מצליח!" נהג לצטט באוזני הילדים את המשפט שאמו ש
השכם והערב. בדרך חייו רבת־המכשולים הוא לא קיבל הנחות מאיש ואת הכל
השיג בעבודה קשה – את הערך הזה הנחיל לילדיו. כשדנה התלוננה בפניו על
קשיים בעבודתה בבנק, וגילתה לו כי היא שוקלת לעזוב, הוא הרגיע אותה:
"את ואני דומים, לשנינו הדברים לא באים בקלות, עלינו להתאמץ בשביל
להצליח, אך אל תדאגי, בסוף תצליחי!"
ההספד של דנה