דרך שמשון צור / דני בר-מעוז

135 / 176

135 דרך שמשון צור
ואז, כמילות השיר, הבוקר בא, אבל שמשון החזיר את נשמתו לבוראו לא בטרם
עיטרו התפילין בפעם האחרונה את ראשו.
את הלילה האחרון עברו בני המשפחה סמוך למיטתו. יונה מהצרי, אשת אחיו
הגדול שלמה, נשארה עם בני המשפחה ליד המיטה, וכל הלילה קראה יחד עם
הילדים פרקי תהילים.
בעוד אביו נושם את נשימותיו האחרונות, שאל גיא את שולה:
"אמא, זו השעה שאבא נוהג להניח תפילין. שאניח לו?"
שולה הינהנה.
ידו של האב הייתה מחוברת לצינור העירוי, ולכן גיא הניח לו רק תפילין של
ראש, והתפלל. משסיים הסיר את הטוטפות. רק אז החזיר שמשון את נשמתו
לבוראו, וחיוך קל נסוך על פניו השלוות.
.2011 ביוני30 ,שמשון נפטר בבוקר יום ה', כ"ח בסיוון תשע"א
שנִי אשת מור, שניצבה אף היא ליד מיטתו ברגעיו האחרונים, תכתוב על חמיה:
"הוא נפטר כאציל נפש, בעדינות, בשקט, ברוֹך, כמו מלאך טוב שירד לעשות
חסד, וחזר לשמים".
חלל בלתי־נתפס
החברים, הגם שידעו כבר זמן רב
על מחלתו של שמשון והיה סיפק
בידם לעכל את מותו האפשרי,
נשארו אחוזי הלם. דומה
שנוכחותו המרשימה, שמילאה
עד אפס מקום את חייהם של
מכריו הרבים, לא הלכה יד ביד
עם האובדן. הליכתו טילטלה
טלטלה של ממש את חבריו
הקרובים, שמיאנו להשלים עם
מותו. היטיב לתת לכך ביטוי
חברו עמי גלוסקא:
ד"ר עמי גלוסקא