

דני בר־מעוז
76
"ניגשתי לשמשון ולחצתי את
ידו, והוא נעץ בי מבט שלעולם
לא אשכח", מספר עופר, ואף
מפרש את הרמז שבמבט:
"אתה נכנס לביתי, אין בעיה,
רק היזהר לנפשך!"
נדמה היה לעופר שיש במבטו
של האב יותר חשדהו מאשר
בְּדֵהוּ. "הוא נתן לי את התחושה
ַ
כּ
שאני לוקח לו מן הבשר החי".
אבל שמשון לא הסתפק רק
במבט אזהרה. הוא אינו מוכן
לקנות חתול בשק. ועל־כן, האיש
השולט בכל המאורעות החשובים
בחייו ניצל את קשריו החברתיים
בקריית עקרון, מקום מגוריו של
עופר, אסף עליו מודיעין, ולא נחה
דעתו עד שלא חקר לעומק את עץ השורשים של משפחת החתן המיועד.
שמשון עם עופר
שמשון, עופר והילדים. אני גאה בך שאתה חתן שלי!